קצת מהלב

הגיע הזמן למנהיגות נשית, אני מסתכלת סביבי בהתפעלות מול נשים חזקות, ואני חושבת שהגיע הזמן למנהיגות נשית. לא ברור לי איך עדיין לא נפרצה החומה, אבל כשאני מסתכלת על ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן או אנגלה מרקל, שריל סנדברג, אני יודעת שהגיע הזמן למנהיגות נשית. כשאני מסתכלת על מנהלות קהילה, או על עדי אלטשולר שהקימה את כנפיים של קרמבו, אורנה ברביבאי שעשתה מהפכים בצבא, מרים פרץ, עדינה בר שלום ועוד רבות וטובות, אני יודעת שהגיע הזמן למנהיגות נשית. שלומציון המלכה, ניהלה את אחת מהתקופות המפוארות של השלטון בארץ ישראל, דבורה הנביאה שבתקופתה השתחרר עם ישראל משלטון זר. הגיע הזמן...

אני נשואה לחבר הכי טוב שלי, כבר 20 שנים חולקת את החיים שלי עם החבר הכי טוב שלי, לא שלא עברנו תקופות קשות, היו תקופות מהגיהינום, אבל תמיד הוא היה החבר הכי טוב שלי. כי הוא מאפשר לי להיות מי שאני, כי הוא מביא לי לסטודיו ארוחת ערב, כי הוא מקשיב לי גם כשאני מדברת על דברים שלא מעניינים אותו, כי בשבילו הייתי מוכנה לעשות מטבח כשר, כי אני חיה עם זה שפסח עושים רק אצל ההורים שלו, כי תמיד בפעם השלישית הוא מסכים לתלות את המדף בלי להתווכח, כי הוא לוקח ממני את עול הבית כדי שאני אוכל להגשים...

את יוסף הכרתי עוד כשהייתי בנחלת בנימין, לקח המון זמן עד שהחלפנו מילה, הוא היה הבחור שמגיע בימי שישי לפתוח שולחן של הנחת תפילין, בחור צעיר עוטה שחור עם חיוך לבבי שהיה חולף על פני כמו הרבה טיפוסים שנראו מוזר מצד אחד, וחלק מהנוף הקבוע מצד שני בהתחלה הוא היה עוצר לידי ודורש בשלומי עם חיוך מרוצה ומלא כוונה, לאט לאט התחלנו להעמיק, הוא היה מספר לי על החיים בכפר חב"ד ועל המשפחה שלו ואני הייתי מספרת על שלי, בהמשך היינו מדברים על פרשת השבוע, לרב הוא היה מקשיב לי, דיברנו על פוליטיקה ועל החברה הישראלית, על מנהגים ומנהיגים ואני...

מאז שיצאתי מבית הורי (שזה לפני 4000 שנה). בכל יום שישי כשמתחיל להחשיך, אבא שלי מתקשר אלי ומתחיל במילים "גילתי, פרשת השבוע היא..." אני באה ממשפחה חילונית, לא גדלתי על אמונת השם, ולא על הפרדה של בשר וחלב, בפסח לא ניקינו ולא הסתובבנו עם נוצה ונר. אבל התנ"ך או כמו שאבא שלי כינה אותו, הספר של העם היהודי היה מהספרים הנלמדים אצלנו. שאול היה המלך האהוב עלי, וכמו מעריצה ממוצעת, הגנתי עליו במאבק מול דויד, את הפרשה של בניית בית המקדש קראתי בשקיקה כי זה מסמך אדריכלי מדהים, על שלמה כעסתי כשהוא לא השכיל להכשיר את דור ההמשך ובכך גרם...

לפני כמה חודשים, בעודי מתכננת את הקולקציה החדשה, נתקלתי בפוסט מדהים על בית קפה בדרום קוריאה (זה היה הרבה לפני הופעת הקורונה, תרגעו!) שכולו מצויר בקווי מתאר, הכיסאות, החלונות, התפריט הכל צויר בקווי מתאר של שחור ולבן. אמנם לא ביקרתי שם, אבל רק מהתמונות הרגשתי שאני יושבת בתוך ציור. אז התיישבתי וציירתי עם צבע שחור, על כל מה שהזדמן בדרכי.. ולאט לאט ראיתי את זה קורה, קולקצייה בשחור ולבן, עשויה מתכת, אבל נראית כמו נייר וכששמים אותם כנגד קיר לבן, מקבלים ציור תלת מימדי https://gilatdesign.com/collections/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9D