פורסם בתאריך דצמבר 19 2021
Be your Funtastic version
לפני כמה חודשים התחלתי ללמוד "ימימה", אני מאמינה שהטיפול בנפש הוא חלק חשוב בגדילה שלנו. החלק שאני הכי אוהבת, והכי קשה לי בלימוד זה ההתמקדות במהות שלי בלי לברוח לבחוץ, זה תרגול מתמשך, וככל שמתמידים בו, הקליפות מוסרות והגרעין נחשף.
לפני חודש במסגרת החוזה החדש שחתמתי עם הגוף שלי, התחלתי לשחות, בהתחלה זה היה קשה, כל בריכה שהצלחתי לסיים הרגשתי שאני ראוייה להרים את מדליית הניצחון, הנשימה הייתה כבדה, השרירים בקושי סחבו, הקשת בגב התחתון מילמלה כל מיני מילים שלא הבנתי, אבל כל בריכה שסיימתי הייתי מעודדת את עצמי ומרעיפה מחמאות. ובאמת כל יום ראיתי שיפור קטן, ובשלב מסוים כבר יכולתי להנות מהתנועות, ידעתי שאחרי הבריכה השביעית הנשימות כבר נכנסות לקצב, שתנועות גדולות של הידיים והראש מורידות עומס מהגב.. התחלתי להנות. ואז, באחד מהימים כשהגעתי לבריכה, שחתה שם אישה, וכל תנועה שלה נראתה כמו ריקוד אולימפי, היא נעה בקצב מהיר והיתה נראית כאילו המים מפנים לה את הדרך, נשימתי נעצרה, ויצר התחרותיות שלי התעורר למרות שלא היה שום קשר בין המקצועיות שלה לתהליך הלמידה שלי.
נכנסתי למים והתחלתי לשחות, ואז תוך שאני נעה בתוך המים הגיעה התובנה המרגשת, תהי הגרסה הפנטסטית של עצמך, לא הגרסה הטובה ביותר, לא הגרסה המשופרת.. תהי המהות, ההוויה, הגרסה המהנה של עצמך, כי ככה אפשר להנות גם מהדרך תוך כדי תנועה קדימה.
אתמול יצרתי מדאמיות כחולות ברוח הבריכה, ועכשיו אני בדרך לבריכה בתקווה להיות הגרסה הפנטסטית שלי ועל הדרך גם לשפר את הביצועים שלי.
שיהיה לנו יום Funtastic
0 תגובות