להיות יהודי

פורסם ע"י Gilat Zeira בתאריך

מאז שיצאתי מבית הורי (שזה לפני 4000 שנה). בכל יום שישי כשמתחיל להחשיך, אבא שלי מתקשר אלי ומתחיל במילים "גילתי, פרשת השבוע היא..."
אני באה ממשפחה חילונית, לא גדלתי על אמונת השם, ולא על הפרדה של בשר וחלב, בפסח לא ניקינו ולא הסתובבנו עם נוצה ונר.
אבל התנ"ך או כמו שאבא שלי כינה אותו, הספר של העם היהודי היה מהספרים הנלמדים אצלנו.
שאול היה המלך האהוב עלי, וכמו מעריצה ממוצעת, הגנתי עליו במאבק מול דויד, את הפרשה של בניית בית המקדש קראתי בשקיקה כי זה מסמך אדריכלי מדהים, על שלמה כעסתי כשהוא לא השכיל להכשיר את דור ההמשך ובכך גרם לפילוג, ובאחאב שכולם אוהבים לשנוא "גם רצחת וגם ירשת" ראיתי גם דברים טובים.
אז כשמדברים על הדתה או כשמביעים ביקורת על החילוניות, אני תמיד מגלגלת עיניים וחושבת לעצמי, שאיזה יופי היה יכול להיות פה, אם כל אחד היה בוחר לעצמו את הדרך שלו להיות יהודי, ובדרך שלו להיות שמח ולעשות טוב.
ואם כבר פרשת השבוע, אז אני בוחרת את הפסוק "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" כי זו תזכורת לשמירת לשון הרע וההשלכות שמגיעות איתה.
והפמוטים, הם חלק מסדרה שבאה לתת מקום ליהדות שמחה חדשה וצבעונית
.

שתפו



← פוסט קודם פוסט חדש →