פורסם בתאריך יולי 05 2021
לפני שנתיים שמענו כולנו את הסיפור של הנערים באיה נאפה, עבורי הסיפור הזה היה רגע של שבירה, תחושה שהרכבת ירדה מהמסילה.
לא האירוע המביש היה זה שטילטל אותי, אלא אבדן הבושה.
אחרי יומיים של עצב עמוק , החלטתי להקים את מדינת פנטסטיק.
בהתחלה יצרתי תכשיטים עם חיות צבעוניות בתוך צמחיה, חיפשתי צבעוניות אופטימית ותמימה, הוספתי דרקונים כאלה שיורקים לבבות במקום אש, הוספתי הרבה פרחים.
אחרי זמן קצר נולדה דמות שלימים תקרא מדאם פנטסטיק, והיא נולדה כשהמוטו שלה זה לעשות טוב ולהיות שמחה.
ואז בא היריד (שהוא בעצם היריד האחרון לפני שפרצה הקורונה) וכל כך שמחתי לראות את הכוונות שלי מתפזרות לבתים חדשים.
חשבתי שכאן דרכנו יפרדו, ושאני כהרגלי אמשיך לקולקצייה הבאה
אבל מדאם פנטסטיק היא טיפוס שמח וצבעוני, והיא הודיעה לי שהיא כאן כדי להשאר.
ואז הגיעה הקורונה, ואני כבר איבדתי שליטה על הגברת, היא פיזרה צבע וקסם, והפכה לתמונה על הקיר, ואז לסדנה הכי צבעונית ושמחה, ואז למדאם עומדת, ולקולקצייה שלמה של תכשיטים.. ואני נפעמת מכל היופי, ומתמסרת אליה במאת האחוזים.
לפעמים אני חושבת לעצמי שהייתי רוצה להיות מדאם פנטסטיק, אבל אז אני נהנת מהמחשבה שהיא כאן כדי להזכיר לנו לשאוף, לפעמים זה עובד..
www.gilatdesign.com
0 תגובות