העגלה שלי

סגור
משלוחים לכל חלקי הארץ

יוסף והמזוזות

פורסם בתאריך מרץ 30 2020

יוסף והמזוזות

את יוסף הכרתי עוד כשהייתי בנחלת בנימין, לקח המון זמן עד שהחלפנו מילה, הוא היה הבחור שמגיע בימי שישי לפתוח שולחן של הנחת תפילין, בחור צעיר עוטה שחור עם חיוך לבבי שהיה חולף על פני כמו הרבה טיפוסים שנראו מוזר מצד אחד, וחלק מהנוף הקבוע מצד שני

בהתחלה הוא היה עוצר לידי ודורש בשלומי עם חיוך מרוצה ומלא כוונה, לאט לאט התחלנו להעמיק, הוא היה מספר לי על החיים בכפר חב"ד ועל המשפחה שלו ואני הייתי מספרת על שלי, בהמשך היינו מדברים על פרשת השבוע, לרב הוא היה מקשיב לי, דיברנו על פוליטיקה ועל החברה הישראלית, על מנהגים ומנהיגים ואני הייתי מוצאת את עצמי מחכה לו שיעבור.
כשהוא היה נוסע לניו יורק הוא תמיד היה עוצר לפני לשאול אם אני רוצה שהוא יבקש עבורי משהו, וכשלא הייתי מגיעה הוא תמיד היה בודק שהכל בסדר. כשבחדשות הייתה עולה סוגיה על העולם הדתי, הייתי מחכה למוצא פיו, ואותו זה תמיד הצחיק מידת העניין שלי.
כשהוא נסע ללמוד בישיבה בניו יורק, הוא היה שולח הודעות שדורשות לשלומי, אני הייתי מאושרת לשמוע שטוב לו, וכדי להתגרות הייתי שואלת איך הבחורות שם בתפוח הגדול.
הוא לעולם לא ניסה להמיר אותי, הוא רק הראה לי את הצד היפה של העולם שלו.
אתמול הוא התקשר לספר שהם עברו לפלורידה, כי שם הקורונה פחות אלימה. והוא רק בן 19

ובתי המזוזה, כי הוא הראה לי שאפשר להיות יהודי ועדיין לצאת מהקופסא, שמותר ורצוי לשמור על המסורת ולשלב בתוכה הומור וצבע.

ואת התמונה שלי ושל יוסף צילמה ברגישות ששיכת רק לה Sabina Multer תמר אהובתי, שתפסה אותי את יוסף ואחיו באחת ממערכות הבחירות שהיו פה בשנה האחרונה.
שיהיה לנו שבוע נעים

בתי מזוזה עשויים אלומיניום עם חישוקים של שמחה בעבודת אמייל.

www.gilatdesign.com



33 תגובות

השאר תגובה

מוזמנת להצטרף למדינת פנטסטיק

ולשמוע על כל מה שמתחדש